חסדאי אבן שפרוט
 | |
| אנדרטה לזכר אבן שפרוט בחאן, ספרד | |
| לידה |
915 חאן, אמירות קורדובה |
|---|---|
| פטירה |
975 (בגיל 60 בערך) קורדובה, ח'ליפות קורדובה |
| מדינה | ח'ליפות קורדובה |
| מקום מגורים | קורדובה, ח'ליפות קורדובה |
| כינויים נוספים | "אבו יוסף" |
| פעילות בולטת | פיתוח כלכלת ספרד וקשרי החוץ, ותרומה גדולה לשגשוג הרוחני: "תור הזהב" |
| מקצוע | רופא |
| תפקיד | רופאו האישי של עבד אל רחמן, הממונה על סחר החוץ, דיפלומט בכיר. |
| השקפה דתית |
יהדות  |
  | |
חַסְדַאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים. הוא חי בעיר קורדובה בספרד ושימש בתפקידים בכירים בחצר הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. מכוח מעמדו פעל חסדאי למען יהודי ספרד ויהודי ארצות אחרות. הוא פעל גם למען ספרד כולה: הוא קידם שלום בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית, ותרם לפיתוח כלכלתה.
פעילותו למען הקהילה היהודית סייעה במיצובה של ספרד כמרכז תרבותי ותורני ליהודים. הוא הזמין חכמים מבבל ומאפריקה הצפונית וסייע בהקמת ישיבות בספרד. בין החכמים שתמך בהם נודעים במיוחד מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם בלשנים ומשוררים נודעים.
שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסדאי נולד בשנת 915 לספירה (ד'תרע"ה) למשפחה אמידה בקורדובה. אביו, יצחק בן עזרא (אנ'), היה מעשירי ומלומדי העיר חַאֵן (Jaén) שבספרד, ובנה את בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה.
חסדאי רכש בילדותו השכלה נרחבת בעברית, ערבית ולטינית. שליטתו בלטינית ראויה לציון כי השפה הייתה ידועה בתקופה זו רק לבכירי הכנסייה, את הלטינית למדוהו כמרים נוצרים מוסתערבים שחיו בספרד.[1] נוסף לכך, ידע את שפת ה"רומנס", שהייתה ידועה לרוב בני אנדלוסיה[2] הוא למד רפואה, ושקד בלימודו עד שנשאר רווק מחוסר זמן, הוא התפרסם מאוד כרופא מעשי מעולה, אך לא רק בעקבות כישוריו, חסדאי גילה את החומרים והתרכובת של התרופה ששמה "המושיע" (בפי היהודים, "פרוק"- בפי המוסלמים), מקור התרופה הוא עוד לפני תחילת הספירה, אז המציאה מתרידאטס אויפאטור, והיא נקראה "תריאקה".[3] בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפות היוונית והלטינית, תרגם חסדאי ספרי רפואה מיוונית לערבית,[4] ומרומית לערבית.[5]
בחצר עבד אל רחמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרסומו, חסדאי משך את תשומת לבו של עבד אל רחמן השלישי, שליט ספרד המוסלמית והוא החליט למנותו לתפקיד רופאו האישי. חסדאי המציא את ה'דיאטה' הראשונה בעולם, כך על פי נשיא אגודת התרבות של העיר חאן בה נולד חסדאי.[6] כשהכיר עבד אל רחמן את כישרונו וחכמתו של חסדאי הוא החליט למנותו לתפקיד מתורגמן ולאחר מכן לתפקיד הממונה על סחר החוץ. חסדאי היה אחראי להכנסת סכומים נכבדים לממלכה, והוא פיתח את סחר החוץ בצורה משמעותית.
בזכות הצלחתו בתפקיד הממונה על סחר החוץ, חסדאי קודם לתפקיד יועץ דיפלומטי בכיר. במסגרת תפקידו החדש נפגש חסדאי עם שגרירים זרים רבים. הוא גישר בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ושכנע את המושל הנוצרי לכרות ברית עם השליט אל רחמן, ולאחר מכן גם שכנע את אל רחמן להתחיל במשא ומתן שהביא בסופו של דבר לכריתת ברית בין חלקי ספרד.[7] כריתת הברית שיפרה את מצבה של ספרד הנוצרית, שהייתה כה מיושנת עד כדי שאזרחים נוצרים ויהודים, היגרו לחלקה המוסלמי באופן עקבי.
יש האומרים שעבד אל רחמן השלישי נזהר שלא להעלות בדרגה את חסדאי יתר על המידה כדי שלא לעורר את זעמם של המוסלמים בממלכה.[8]
ביחד עם לובנה הוא היה בין יזמי הקמת הספרייה במדינה אזאהרה.
התרומה ליהודים במסגרת התפקיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבד אל רחמן השלישי מינה את חסדאי להיות הממונה על היהודים בממלכתו (להיות ל'נגיד'), ובמסגרת תפקיד זה דאג ליהודים שלא ייפגעו.[9]
לא זו בלבד, חסדאי ניצל גם את שאר משרותיו למטרת סיוע ליהודים, בספרד ובארצות אחרות. למשל, כשקיבל את שגרירה של האימפריה הביזנטית, הוא מחה בפניו על היחס הגרוע ליהודים והודות להתערבותו, שופר היחס ליהודים בימי כהונתם של הקיסר קונסטנטין ואשתו הקיסרית הלנה לקפנה (אנ'),[10] כמו כן שיפר את מעמדם של יהודי טולושא שבצרפת,[11] ואיטליה הדרומית - שם היהדות פרחה לאחר מכן[12] גם ליהדות גרמניה סייע חסדאי בהתערבותו בעת ביקור יוהאנס מגורצה.[13]
בתקופה זו, של המאה ה-10 בימי הביניים החלה שקיעת המרכז היהודי בבבל, אך חסדאי דאג לכך שיוקם מרכז תורני מחליף וממשיך בספרד.
הוא סייע בשיפור מעמדה של הקהילה היהודית בספרד ותרם לשגשוג הרוחני שלה, המכונה "תור הזהב". הוא הזמין תלמידים מבבל ללמוד בישיבות שבחלק המוסלמי בספרד, ורב מאיטליה שישמש כמנהיג רוחני בעיר קורדובה. בנוסף, הוא יזם הפצה של התלמוד הבבלי באמצעות העתקתו על ידי סופרים ששכר לשם כך.[14]
הוא הכניס חכמים יהודים נוספים לחצר החליף. המפורסמים שבהם הם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, בלשנים ידועים שנחלקו ביניהם רבות. בשלב מסוים חסדאי לא רק תמך בדונש אלא תקף קשות את מנחם בן סרוק והפסיק לתמוך בו.[15]
עניינו בכוזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 947 הגיע שליח מטעם הקיסר הביזנטי לקורדובה. חסדאי שאל אותו בנוגע לכוזרים. הלה סיפר לו על קשרי המסחר בין המדינות ועל המרחק ביניהן. חסדאי הטיל על יהודי בשם יצחק בר נתן להתלוות לשליחי הח׳ליף שיצאו חזרה אל קושטא, ומשם להמשיך לממלכת הכוזרים. באיגרת שכתב למלכה הלנה ובה ביקש שתקל על סבלם של יהודי דרום איטליה הוסיף בקשה שנייה, שתאפשר ליצחק בר נתן להפליג באונייה ביזנטית אל ארץ הכוזרים. בקיץ 948 יצא יצחק בר נתן יחד עם השליחים הספרדיים אל קושטא והגיש את איגרתו של חסדאי לזוג הקיסרי. ואולם, הקיסר הביזנטי, שביקש לבודד את ממלכת הכוזרים ולמנוע מגע בינה לבין מעצמות זרות סירב לבקשתו של חסדאי ונתן בידי השליחים איגרת ובה דברי הצטדקות. ואולם, ביושבו בקושטא פגש יצחק בר נתן ביהודי מלומד מממלכת הכוזרים וביקש ממנו להעלות על הכתב את ידיעותיו על תולדות הכוזרים, התגיירותם ויחסיהם עם המדינות השכנות. אותו יהודי נעתר לבקשה וכתב את המסמך בצורת איגרת אל חסדאי אבן שפרוט בלשון היוונית, ששימשה כשפת התרבות באותה העת בארצות הים השחור.[16]
איגרת חסדאי אל מלך הכוזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
איגרת חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חליפת מכתבים בין יוסף מלך הכוזרים ובין חסדאי אבן שפרוט.
באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי מנחם בן סרוק, דנים השניים ביהדות, בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית התגיירותם של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם בולאן התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה).[17] האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.
חליפת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא".[18]
רבי יהודה הלוי ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "הכוזרי".
אחרי מות עבד אל רחמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי מותו של הח׳ליף עבד אל רחמן, מונה לתפקיד בנו, חכִּּים. גם אז חסדאי המשיך בתפקידו כמקודם, עד שנפטר בשנת 975, בגיל 60.
עם סיום עידן החצרנים יהדות ספרד הידרדרה, וניתן להגיד שתקופתם הטובה ביותר של היהודים בספרד של ימי הביניים הייתה בזמן החצרנים היהודים.[19]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של חסדאי קרויים היום כמה רחובות, בין השאר בירושלים, בתל אביב, בבני ברק, בבאר שבע ובהרצליה. בנוסף, בית הכנסת הנמצא ברובע היהודי הישן בקורדובה נבנה על ידי אביו של חסדאי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "קורות היהודים בספרד המוסלמית", אליהו אשתור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ישראלה הלזנר, מתיה קם, חסדאי אבן שפרוט, באתר "תרבות•il"
- שיר תהילה לחסדאי אבן-שפרוט באתר בן-יהודה
יובל מלחי, פרק 99: חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב, באתר "קטעים בהיסטוריה", 4 במאי 2014- חסדאי אבן שפרוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתב יד, אגרת חסדאי אבן שפרוט ליוסף מלך הכוזרים, בזל, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
חסדאי אבן שפרוט, דף שער בספרייה הלאומית- התכתבות יהודית כוזרית במאה ה-10. קוקובצב, לנינגרד, 1932 (רוסית)- http://gumilevica.kulichki.net/Rest/rest0501.htm
- מסמכים כוזרים- יהודיים במאה ה-10. גולב נ., פריצק או. ירושלים, 2000. (רוסית)-http://www.vostlit.info/Texts/Dokumenty/Russ/X/Chaz_evr_dok_X/index.htm
- חסדאי אבן שפרוט בספרייה היהודית הווירטואלית (אנגלית)-http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Shaprut.html
- חסדאי אבן שפרוט באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)- http://www.jewishencyclopedia.com/articles/7304-hasdai-abu-yusuf-ben-isaac-ben-ezra-ibn-shaprut
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ ארכיון 4 במאי 2014, באתר קטעים בהיסטוריה (ארכיון)
- ^ ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", הוצאת דביר, תל אביב, 1955, פרק : "רופאים יהודים במשך הדורות", ערך : אבן שפרוט חסדאי הנשיא, עמוד 1597
- ^ «En este momento son necesarios líderes abiertos como Ben Shaprut», Jaén - Ideal (בספרדית)
- ^ ישראלה הלזנר, מתיה קם, חסדאי אבן שפרוט, באתר "תרבות•il"
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמוד 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ חווה ליאון, גלות ירושלים אשר בספרד, משרד החינוך והתרבות, התשנ"א (1991)
- ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, התשנ"ב
- ^ גאיו שילוני, "דע את עצמך"- יהודי איטליה, מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, דפוס הממשלה, ירושלים, התשמ"ה (1985)
- ^ א. אשתר, קורות היהודים בספרד המוסלמית, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ
- ^ בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות,המנהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים
- ^ פרק 99: חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב (פודקאסט היסטוריה) – קטעים בהיסטוריה, באתר historia.co.il
- ^ אשתור, א. (1966).קורות היהודים בספרד המוסלמית. ירושלים: קרית ספר. עמ׳ 137-136.
- ^ "כוזרים", אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער", כרך 8 עמ' 37, 1995
- ^ אלי אשד, כוזרים וישראלים, ארץ הצבי
- ^ ח"ה בן-ששון, פרקים בתולדות היהודים בימי הביניים, עמ' 146, הוצאת דביר
| חסדאי אבן שפרוט על ציר הזמן |
|---|
 |
| ממלכת הכוזרים | ||
|---|---|---|
| עדויות | סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים • מכתב שכטר • מכתב קייב |
|
| אישים (אנ') | חסדאי אבן שפרוט • יוסף, מלך הכוזרים • בולאן | |
| ספרות בנושא | הכוזרי • השבט השלושה עשר • מטה דן • מילון הכוזרים • אבירי הדרך • ממלכה במבחן • (איסתרק • מהללאל • יוזבד • פדהאל) • עם נסוך תרדמה • מקום קטן עם דבי • אל הרקיע השביעי • כזריה – תולדות ממלכה יהודית באירופה | |
| שונות | תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים • איטיל | |